#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צג. א בעי מיניה רמי בר חמא מרב חסדא ניתז על בגד טמא מהו?<p dir=""rtl"">[מי חטאת שנטמאו האם נפסלו או לא ומדוע?] </p>"	"אליבא דר&quot;ע שאם היה שעת הכושר טעון כיבוס - ודאי שטעון<p dir=""rtl"">אליבא דרבנן - א&quot;ל פלוגתא דר&quot;א ורבנן אליבא דרבה כדתריץ אביי, שנחלקו במי חטאת טמאים האם מטהרים, שר&quot;א למד ממזה על נדה ש&quot;מ שמטהר ומכאן שסובר שטומאה שבאותה שעה דינה כטומאה קדומה ובעניננו אין טעון כיבוס, וחכמים שמטהרים לא לומדים מנדה שטומאה הבאה עכשיו אינה כטומאה קדומה ובעניננו טעון כיבוס. רבא אמר דלכו&quot;ע אין למדים ונחלקו האם הזאה צריכה שיעור ומצטרפין להזאות. (מה ששנינו שאם נטמאו נפסלו תי' תוס' כאן דוקא קודם קידוש ובחגיגה כתב לחלק בין טומאת מת לשאר טומאות.)</p>"	זבחים צג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צג. ב שרץ בתנור והעביר לגין מעל התנור האם הלגין נטמא ומדוע?	ר&quot;ע טמא וחכמים טהרו, רבה הבין שנחלקו האם העברת כלי ע&quot;ג כלי טמא כמונח דמי או לא, דחה אותו אביי אם כן מדוע שנינו בתוספתא שבהזאת מי חטאת מודה ר&quot;ע שההזאה טהורה, לכן ביאר שנחלקו האם גזרו שמא ינוח או לא גזרו, ובהזאה שכבר יצאה מידו לא שייך לגזור.	זבחים צג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צג. ג חטאת פסולה האם דמה טעון כיבוס ומנין?	כתיב &quot;מדמה&quot; רק כשרה וכתיב &quot;אותה&quot;, לר&quot;ש חד למעט שלא היתה לה שעת הכושר וחד לשהיה לה. ור&quot;ע סובר שאם היה לה שעת הכושר טעונה כיבוס וממעט תרומה ממריקה ושטיפה, ור&quot;ש אין צריך למעט תרומה ממריקה ושטיפה שאף קדשי קלים אין בהם מריקה ושטיפה.	זבחים צג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צג. צד. אלו שלשה הלכות נלמדים מ&quot;אשר יזה&quot;?	דוקא דם הראי להזאה ולא מן הצואר או שנשפך מן הצואר לרצפה ואספו וכד'. עומד להזאה ולא שכבר הוזה. רק מקום הדם טעון כיבוס ולא כל הבגד.	זבחים צג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צג: א 'אין טעון כיבוס אלא דם שנתקבל בכלי וראוי להזאה' נתקבל בכלי כבר תנינן 'נשפך על הרפצה ואספו אינו טעון כיבוס'?<p dir=""rtl"">ראוי להזאה למיעוטא מאי?</p>"	"מה טעם קאמר, מדוע נשפך על הרפצה אינו טעון כיבוס לפי שאין טעון כיבוס וכו'.<p dir=""rtl"">ראוי להזאה, למיעוטא שקבל הדם בשתי כלים ואין בכל אחד כדי הזאה, וכמו ששנינו לענין הזאת מי חטאת שלא קידש דכתיב &quot;וטבל במים ה&quot;נ לענין דם לא קידש דכתיב &quot;וטבל בדם&quot;.</p>"	זבחים צג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צג: ב &quot;וטבל הכהן את אצבעו בדם&quot; &quot;וטבל הכהן את אצבעו מן הדם&quot; אלו שלשה דרשות לומדים מכאן?	"וטבל ולא וסיפג. <p dir=""rtl"">בדם שיהיה בדם שיעור טבילה מעיקרא [ואם אין בו אינו טעון כיבוס שאינו ראוי להזאה].</p><p dir=""rtl"">מן הדם למיעוט דם שבאצבע, [ולכן אינו טעון כיבוס ומקנחו בשפת מזרק כדכתיב &quot;כפורי זהב&quot;.]</p>"	זבחים צג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צג: ג מהו גדר הבגד שטעון כיבוס, ומאי ביניהו (3+1)?	"&quot;אשר יזה <span style=""color:#000000;"">עליה&quot; על כל מה שיזה, &quot;בגד&quot; דוקא בגד, ר' יהודה אומר מה בגד הראוי לקבל טומאה אף כל הראוי לקבל טומאה, ור' אלעזר אומר מה בגד מקבל טומאה אף כל מקבל טומאה.</span><p dir=""rtl""><span style=""color:#000000;"">בגד הראוי לקבל טומאה ואינו מקבל טומאה - לאביי מטלית פחותה מג' איכא ביניהו. רבא (מוסיף) בגד הראוי לצורה איכא ביניהו, שראוי לקבל טומאה כיון שיכול לבטל מחשבתו, ואינו מקבל טומאה שעכשיו חושב עליו לצורה. א&quot;ד עוצבא דחשיב עליה לקצעה שטהורה עד שיקצענה.</span></p><p dir=""rtl""><span style=""color:#000000;"">מכח זה נחלקו בעור שהופשט שהוא ראוי לקבל טומאה ואינו מקבל טומאה, דלר' יהודה טעון כיבוס וכן סתמה משנתנו, ולר&quot;א אינו טעון כיבוס.</span></p><p dir=""rtl""><span style=""color:#000000;"">כלי אינו טעון כיבוס אף שהוא מקבל טומאה, כיון שלא שייך בו כיבוס אלא גרידה.</span></p>"	זבחים צג:		
